PractiTest - הבלוג בעברית (לא רק ל-QA)

אנחנו הישראלים עם העדר

2011-04-06T21:36:00.013+03:00

לא צריך להיות גאון בשביל לראות את התייר הממוצע הישראלי, שעושה בדיוק מה שקודמו עשה בטיול הקודם. חוק העדר עובד. למה לחשוב? מישהו כבר בדק \ ראה \ ניסה, אז למה להתאמץ?

לצערי, זה לא עובד רק בטיולים בדרום אמריקה, כל המדינה שלנו נראית כך: דוחפים לנו אייפון, אז כולם עם אייפון, כי זה "הכי טוב" , וכולם ממאנים לראות את אחוזי המכירות של אייפון בארצות הברית לעומת האנדרואיד.

אותו הדבר עם מייקרוסופט בארץ, ואני מצטט (מקור):

"אין חברת אינטרנט אחת בעמק הסיליקון המפתחת בדוט-נט או ב-C שארפ. אבל ב'רפובליקה הציונית של מיקרוסופט' כל המהנדסים הם תומכי דוט-נט. הצבא הישראלי הוא קולוניה של מיקרוסופט".

אז למה השליטה הגדולה של מייקרוסופט בארץ? אני כל הזמן תוהה...שתי סיבות מרכזיות כנראה:

א. "הממשלה מכורה למייקרוסופט" - ממליץ לקרוא את כל הכתבה, אבל כמה ציטוטים נבחרים:

"המבנה שלנו, המובל על-ידי הצבא, הוא הסיבה שאנו מצטיינים בתקשורת אלחוטית וגם הגורם לכך שאנחנו תעשיית טכנולוגיה השבויה בכבלי מיקרוסופט ומתחילה לשקף את מה שנכתב בטק-קראנץ': שהרעיונות של מיקרוסופט אינם העתיד. אתם יכולים לשאול את אנשי Seeking Alpha (אחת החברות שלנו) או Fieverr איך זה לגייס מתכנתי רובי און ריילס בישראל."

"הכישרונות שלנו ממוקדים בטכנולוגיות הלא נכונות, או ליתר דיוק בטכנולוגיות של האתמול. אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל כמדינה, אנחנו מפתחים את הטכנולוגיות של האתמול. אף חברת סטארט-אפ בעמק הסיליקון לא מפתחת ב-dot.net או C#. ואולם, ברפובליקה הציונית של מיקרוסופט כל המהנדסים מכורים לדוט.נט וצבא ההגנה לישראל הוא בכלל מושבה של דוט.נט."

"אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix, חברה נוספת שלנו, אמר לי: "העסקים שלנו גדלים בקצב של 10% בחודש אבל המתחרים ישיגו אותנו משום שאני לא מצליח למצוא בישראל מתכנתי ג'אווה ורובי און ריילס. אני לא מצליח למצוא אף מהנדס עם ניסיון בבניית מרכזי שרתים גדולים עבור מספר רב של לקוחות. "

ב. חוק העדר - למה להתאמץ? מישהו אמר שמייקרוסופט זה הכי טוב, אז כנראה שזה נכון. אין סיכוי שהיו לו אינטרסים.

יש גם בארץ איזשהי סגידה לא ברורה למייקרוסופט (ובכלל למותגים), שקשה לי להסביר. היתה כתבה ב-ynet, על windows 8 (מקור). כתבו שם שני דברים (ציטוט):

- "חלונות 8 תיבנה על ארכיטקטורה חדשה לגמרי, שתהפוך אותה לחסכונית במיוחד במשאבי מערכת. כלומר, ... מחשבים בעלי מעבד אינטל או AMD בארכיטקטורת X86 (מעבד PC סטנדרטי) יטיס אותה לחלל"

- "חלונות 8 נשענת על 7, שהיא מערכת טובה מאוד כשלעצמה. מהנדסי מיקרוסופט לא צריכים להתמודד עם כיבוי שריפות, ויכולים להשקיע יותר מזמן הפיתוח בתכנון כלים ויכולות חדשים. "

עכשיו יש כאן סתירה למיטב הבנתי: או שחלונות 8 תיבנה על ארכיטקטורה חדשה לגמרי, או שהיא נשענת על 7. זה נשמע שמישהו מהשיווק של מייקרוסופט האכיל את הכתב בכפית, וההוא פשוט פרסם. כתבתי את זה בטוק בק, ומשום מה, זה לא עבר והטוק בק לא פורסם. אז מה קורה כאן?

נ.ב. איזה שפות הכי פופולאריות היום בעמק הסיליקון? PHP, רובי און ריילס, ופייתון (מקור)

קרנות הון סיכון מחסלות חברות היי-טק גדולות בישראל

2010-02-26T19:17:00.003+02:00

קראתי את המאמר של יוסי כהן, מנכ"ל חברת פאנאיה בדה מרקר, ובדרך כלל כשאני קורא מאמר שאני מחבב, אני פשוט עושה לו tweet, וממשיך הלאה. אך במאמר זה הוא תיאר בדיוק את החוויה שאנחנו עברנו בזמנו ב-Cahoots: עוד בקושי היה לנו מוצר סביל, וכבר נדרשנו להעביר את מטה החברה לחו"ל.

תוך כמה חודשים מהגיוס המאסיבי (17 מיליון דולר), כבר כל מטה החברה היה בסן פרנסיסקו, למעט ה-R&D שנשאר בארץ.
היה לנו מנכ"ל אמריקאי, אשר היה איש מכירות מעולה, ונראה שאנחנו "על הגל".
אך התקשורת בארגון היתה בהחלט בעייתית: הבדלי השעות הרגו אותנו. עשינו לא מעט טיסות לארצות הברית וחזרה, וגם המנכ"ל בא כמה פעמים לארץ. שום דבר לא עזר. לבסוף נאלצנו לארוז את הפקלאות ולהעביר את הפיתוח לארצות הברית. אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

יש גם שוני תרבותי לא מבוטל ביננו הישראלים לחברנו האמריקאים, ואת זה למדנו על בשרנו.
אחר כך, ובדיעבד, למדתי ב-MBA, על כמה טעויות "קלאסיות" שעשינו.
היום כבר כולם יודעים שמנכ"ל אמריקאי עם חברה ישראלית, זה בעייתי, אבל, אני מסכים עם יוסי כהן, שגם אם יש מנכ"ל ישראלי, עד שאין פונקציות מבוססות בחברה, אין מה להתחיל לחלק אותה לאיזורים גיאוגרפיים שונים.

המאמר החזיר אותי אחורה לשנים 1999-2002. ממליץ בחום לקרוא:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=yc20100223_3478

גוגל אנליטיקס - האם הפיתרון האולטימטיבי?

2009-09-06T16:20:00.005+03:00

כמעט כל בעל אתר בישראל מכיר את גוגל אנליטיקס - הכלי החינמי של גוגל לדוחות וסטטיסטיקות אודות הגלישה שמתבצעת אצלי באתר. אכן כלי מתוחכם, עם דוחות טובים, גרפים ובעצם מה לא?

אז זהו, יש דברים שחסרים בגוגל אנליטיקס, ואחד מהם הוא מידע אישי ופחות מידע מרוכז:
גוגל אנליטיקס נותן בפשטות מליאה את הדפים שביקרו בהם הכי הרבה, כמה פעמים, כמה הגיעו אלינו מאילו אתרים וכו'

אבל, כשרוצים מידע קצת יותר פרטני מה כל גולש ספציפי עשה, הדבר מתחיל להיות קצת יותר מסובך. אחד הפתרונות הנקיים ביותר שראיתי הוא כלי שדומה מאוד לגוגל אנליטיקס אשר נקרא GetClicky. הכלי הזה הוא מדהים בפשטותו: אפשר לראות כל גולש, איך הוא הגיע אלינו ומה הוא עשה בדיוק באתר: לאיזה דפים הוא נכנס, מתי הוא יצא וכו'. אפילו אפשר לתת שם לכל גולש, כאשר הוא מזוהה לפי ה-IP, הדפדפן, והרזולוציה שהוא משתמש. מאוד נוח. ככה אני רואה שמפרסומת אחת לפרקטיטסט למשל, מישהו הגיע לדף הבית ויצא מייד, לעומת פרסומת אחרת (או כתבה עלינו), מישהו הגיע לדף המוצר ואחר כך לדף המחירים למשל. מאוד חשוב, בעולם שלנו שהכל מדיד ומדוייק. מומלץ לבחון.

אגב, אני כן ממליץ (לפחות בינתיים), לא לנתק את גוגל אנליטיקס ולהשאיר את 2 הסקריפטים רצים. למשתמש זה בטוח לא מפריע, ולנו יש את הייתרונות של שני הכלים. הכלים לא מפריעים אחד לשני לעבוד במקביל.

יואל יצא להרצות בארצות הברית

2009-07-14T18:10:00.003+03:00

לפני כשבועיים השקנו את את מודול הדרישות (Requirements) של פרקטיטסט. מודול זה מתממשק באופן מלא לשאר המודולים: ניהול באגים, ניהול בדיקות , וכמובן עקיבות מליאה (Traceability).

כחלק מההשקה, גם יצאנו עם אתר חדש (אשמח לתגובות), וגם יואל יצא השבוע להרצות בכנס CAST בארצות הברית. הוא מרצה שם על Testing Intellignece, ועל דברים ברומו של עולם ה-QA. כתבו עליו כתבה יפה ב-techtarget, והיו לו שם פגישות מאוד מעניינות.

הוא חוזר משם לארץ, להרצות בכנס הבא של Sigist ישראל, ואחר כך הוא טס ל-Costa Rica, לעוד ועידה (אמרנו First we take Manhattan?).
סוף אוגוסט הוא חוזר לארץ למנוחה קלה ולקראת סוף ספטמבר עוד הרצאה , והפעם בספרד.

בקיצור, הוא יכול כבר לישון בשדה התעופה. מצד שני, אנחנו אפילו לא חושבים לעשות sub-lease למשרד שלו כאן בארץ, למרות שאנחנו מאמינים בחברה יעילה עם הכנסות גדולות והוצאות קטנות :)

יאללה, יואל שחק אותה !

בלוג שאהבתי על ריילס

2009-05-28T12:08:00.000+03:00

אמנם כתוב באנגלית (כמו רוב הבלוגים המקצועיים), אבל כתוב ברור, ויש שם כל מיני טיפים נחמדים:
http://themomorohoax.com/

באגים כפולים? לא עוד

2009-05-25T10:36:00.002+03:00

רציתי לשתף אותכם בבעיה שלהערכתי כל מנהלי ה-QA מכירים: Duplicate bugs, או בעברית באגים כפולים:
תמיד יש בודק או מתכנת שמוצא באג, מכניס אותו, ולאחר שעושים Bugs Review מגלים שהבאג הזה כבר קיים במערכת. זה יוצר רעש ומבזבז זמן.

בפרקטיטסט החלטנו לפתור זאת:
כשכותבים באג, ברקע ובאופן אוטומטי, המערכת מראה את הבאגים הדומים אשר כבר קיימים במערכת. כך שלפני שלוחצים על הכפתור Submit, ניתן להסתכל על רשימת הבאגים הדומים ולוודא שהבאג אינו כפול. עדיין האחריות היא על מי שכותב את הבאג, אבל אם חסכנו לו 50% מהזמן, והורדנו 50% מהבאגים הכפולים - דיינו!

PractiTest ב-Twitter

2009-05-10T09:57:00.004+03:00

מאתמול, PractiTest ב-Twitter.
מה זה אומר? בגדול שכל מי שחפץ לדעת בעידכונים על המוצר, החברה, ושדרוגים, יכול פשוט לעקוב אחרינו ב-Twitter.
פשוט להגיע לדף הזה:
http://twitter.com/PractiTest
ולעשות follow (כמובן שצריך להיות רשום ב-Twitter).

מייקרוסופט נשברה, תספק פיתרון SaaS לאופיס

2009-05-03T13:15:00.002+03:00

אם יש חברה עם הכי הרבה הכנסות מרכישת תוכנה, זוהי מייקרוסופט. כל מי שרוכש windows ו-office ומשדרג פעם בכמה שנים, מכניס לא מעט כסף לכיסיה העמוקים של ענקית התוכנה.
אך מה לעשות, שגם מייקרוסופט כבר מבינה, שאין מה לעשות. הצרכנים היום רוצים אופיס גם בתצורה של שירות כתוכנה. קרי, תשלם על מה שאתה משתמש:
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3265663,00.html
נכון, מייקרוסופט בעיקר צריכה להגיב על google docs, אבל זוהי לא הסיבה היחידה.

בנוסף למיקרוסופט, רואים את כל המפלצות מתחילות להפנים שאין ברירה, וחייבים לספק את מוצרי הדגל, גם בתור תוכנה כשירות:
המתחרים שלנו - HP / Mercury
ובנוסף, SAP, אורקל, ולמעשה מי לא?

על ביצועים בריילס ובכלל

2009-04-28T15:08:00.004+03:00

גישת ה-Getting Real של 37Signals טוענת (ולטעמי בצדק) שקודם כל כדאי שיהיו משתמשים, ורק אחר כך אפשר יהיה לדאוג לביצועים. זה לא שזה לא נכון, ואכן אין סיכוי לדעת בתחילת הפיתוח איפה יהיו צווארי הבקבוק בעתיד. אבל מכאן, ועד פיתוח לקוי הדרך ארוכה מאוד. לכן, הגישה שלי היא תמיד לתכנן ולחשוב קדימה, לתכנן הכי פשוט שאפשר, אבל (וזה לא אבל קטן), אם יש אופציה אשר עדיפה בביצועים, תמיד לבחור בה. גם אם זה לוקח עוד 20% זמן.

בכל מקרה, זו היתה ההקדמה לפוסט:
החלק שתמיד הפריע לי ב-ORM, כגון ActicveRecord, הוא חוסר השליטה המליאה על השאילתות שיוצאות, ולכן, לעיתים על מנת להגיע לביצועים טובים יותר, יהיה עדיף להשתמש ב-find_by_sql

לאחרונה, למדתי על פונקציה מגניבה של ActiveRecord, שנקראת Eager Loading Association. אני חושב שהלינק מסביר הכל אבל בגדול, אם אני כותב את השורה הזו:

clients = Client.all(:include => :address, :limit => 10)

אז ריילס "חכם מספיק" להביא לי את עשרת Clients עם ה-Adress שלהם בשתי שאילתות בלבד, וכל זאת למרות שיש קשר של Association בין טבלת clients לטבלת adressees. קרי, שתי טבלאות נפרדות, שתי שאילתות ומקבלים את כל המידע הרלוונטי - חגיגה!

Open Source לעומת פיתרון של תוכנה כשירות

2009-04-19T14:54:00.002+03:00

לפני כחצי שנה נפגשנו עם חברה אשר עבדה עם באגזילה. כמובן שלא שניתן להשוות בין הפיתרון שאנחנו נותנים לבאגזילה (מבחינת טסטים, אינטגרציה לטסטים, דוחות, Views, Customizations, UI, ועוד ועוד), אבל לצורך הדיון כן עלתה השאלה מתי כדאי לעבוד עם קוד פתוח לעומת מוצר שעובד ב-SaaS (תוכנה כשירות). כמובן שרכישת מוצר (שאינו כשירות), אינו בא בחשבון בשל העלויות המטורפות של המוצרים המקבילים הסבירים.

כעיקרון, אני אוהב מוצרי קוד פתוח. יש להם קהילה, בדרך כלל הם פשוטים ועושים את העבודה ללא יותר מדי תקלות. אבל, יש להם גם חסרונות. העובדה היא, שאנחנו, ארגון קטן, ועדיין מעדיף לשלם כמה עשרות עד מאות דולרים בודדים לחודש למוצר CRM, מאשר להתקין את SugarCRM (פיתרון קוד פתוח ל-CRM) אשר נחשב מצויין.

הנחת היסוד שלי היא כזו: או שאני מומחה \ מפתח מומחיות בתחום, או שכדאי לשלם עבור מוצר SaaS (בהנחה שמדובר בכמה עשרות דולרים בודדים עבור משתמש). הנה הסיבות:

בכדי שאבין אם פתרון מתאים לי או לא, בדרך כלל אני מתחיל לעבוד איתו קצת. במוצרי SaaS כמעט תמיד יש 30 יום חינם. מוצרי קוד פתוח, אני צריך שרת, להוריד, להתקין לקנפרג, וכבר ביזבזתי כחצי יום רק על התקשקשויות מיותרות. אם זה פיתרון מאוד פופולארי, זה יכול לקחת פחות זמן, אבל הרעיון ברור.
לעיתים כשאני עובד עם מוצר, יש לי שאלות, בקשות הערות. מוצר שאני משלם עבורו, יש לי בדרך כלל דוקיומנטציה טובה, וגם אם לא, תמיד יש אבא שאני יכול לשאול (קוראים לאבא הזה support ). מוצרי קוד פתוח טובים, באים עם מספיק דוקיומנטציה. בשביל אבא, צריך כבר לשלם.
מוצר שהוא כלי עבודה עבורי, ולא יותר מזה, אני לא רוצה להתעסק איתו, ולא לחשוב עליו:
מה קורה אם נופל השרת? מה יש על השרת?
מה צריך לגבות? איפה הקבצים שעשיתי להם attachments יושבים?
מה קורה עם אני משדרג את ה-Apache? או את ה-JRE של המכונה?
האם מישהו צריך להתחבר מרחוק? האם זה מאובטח? האם זה SSL? האם צריך לעדכן DNS?
איפה יישב השרת?
כל השאלות הללו, אלו מחשבות קטנות ומציקות שתמיד נמצאות ברקע. בשיטת תוכנה כשירות כל הנ"ל לא מעניין אותי.
עוד לא פגשתי מוצר מושלם, תמיד יש עוד דברים שהייתי רוצה וצריך. במוצר עם אבא אני תמיד יכול לבדוק מתי מוסיפים דברים, ואם יש באגים, אני יודע שצריכים לתקן. במוצר של קוד פתוח, אם הקהילה מספיק גדולה וטובה, כל זה קורה. אחרת....חבל.

אז מתי כן עדיף מוצר קוד פתוח?

אם הפונקציונאליות במוצר הקוד הפתוח עדיפה על המוצר שהוא תוכנה כשירות (כאמור אצלנו המקרה הוא הפוך לחלוטין).
פוקציונאליות עדיפה, כוללת מבחינתי: נוחות שימוש, אפשרויות, התאמות וכו'
אם בסה"כ, ה-Total Cost of Ownership יוצא יותר זול. ישנם המון אקסלים וגרפים באינטרנט שמנסים לענות על השאלה, אבל מבחינתי השיקול החשוב הוא - אם אני מקצוען בתחום או רוצה לפתח מומחיות בתחום.
למשל, בדוגמא של ה-CRM, אם אנחנו נגיע למצב שיהיו לנו כל כך הרבה משתמשי CRM, שתצדיק העסקה (עלות מעביד) של עובד שזוהי המומחיות שלו, אז יכול להיות שנעדיף את SugarCRM.
עובד זה יצטרך לדאוג, כמובן, ל-customizations, לגיבויים, לשינוי בקוד אם צריך, לעדכונים, לשרת , לאבטחה וכו'. כמובן שצריך לקחת בחשבון את העלות של השרת והגיבויים והעזרה הטכנית הנוספת שהוא עלול להזדקק לה. אבל הרעיון צריך להיות ברור -> אם חשובה לי מומחיות בתחום ה-CRM, אז יכול להיות שאעדיף מישהו פנימי שיתעסק רק בזה. אם המומחיות ב-CRM אינה חלק מהליבה של העסק שלי, כנראה שאוותר, או שאקח חברה שזוהי הליבה של העסק שלה.

לסיכום: חבל לי לראות שוב ושוב אנשים שחושבים "אה, זה באגזילה זה קל!" ואז נותנים למישהו להתקין (בדרך כלל לאחד התותחים כדי שזה לא יקח יותר מדי זמן), אחרי חודשיים מגלים שהם צריכים יותר, או חמור מזה, מתחילים לתת למי שהתקין כל מיני משימות בתחום.
עכשיו, כיוון שבדרך כלל מי שהתקין בפעם הראשונה הוא האיש הכי מוכשר בפיתוח או ב-QA (רצינו לחסוך זמן, זוכרים?), אז הזמן שלו ממילא עמוס. הוספתם לו עוד משימות ואז, או שהוא לא עושה אותם, או שזה בא על חשבון דברים אחרים. אם הוא מספיק לעשות את הכל, אז בדרך כלל הוא שוכח משהו (גיבויים זוכרים? מה עם ה-attachments?), ונשחק ממילא. בסוף, לארגון זה עולה הרבה יותר. כל זאת למה? כי הם רצו לחסוך כמה עשרות דולרים למשתמש לחודש.
בסוף, הם משלמים יותר, לאחר שבזבזו הרבה זמן מיותר וכסף, ובדרך כלל לאחר שעבדו למשך חודשים עם מוצר נחות.

לנו יש כל כך הרבה דברים שאנחנו מתעסקים איתם בשוטף. בנוגע ל-CRM, הראש שלי נקי.

מעבר שרתים לא בשבת הזו

2009-04-12T11:21:00.004+03:00

לא היתה לנו בעיה עם השרת: החומרה מצויינת והוא עבד ללא רבב. אבל לפני כמה חודשים היה חודש עם כמה מקרים של ניתוקים לאינטרנט שלא היו תלויים בנו, ולכן החלטנו לעבור ספק שירות.

ההחלטה לעבור סופית נפלה ביום רביעי לפני כחודשיים, לאחר שהיה ניתוק נוסף, והפעם הוא לא היה במשך 5 דקות. להזכירכם, בשרת שלנו משתמשים לקוחות, ואין לנו פריבילגיה ל-down time אשר אינו ביום שישי או שבת ומתואם מראש.
אז ביום רביעי ההחלטה נפלה, ותוך 24 שעות כבר היה לנו שרת חדש אשר התחלנו לקנפרג במרתון.
ביום חמישי נשלח אימייל ללקוחותנו, מסביר על שדרוג הגירסה ביום שבת וגם על מעבר השרת. למרות שהמעבר לשרת החדש הוא עניין של כמה דקות, כיוון שאנחנו משנים גם DNS וגם MX Records, למעשה חלקים באפליקציה עלולים לא לעבוד עד 24 שעות מהשינוי. במידה וה-DNS מתעדכן בזמן (בדרך כלל עניין של עד שעה), אז האפליקציה המרכזית יכולה לעבוד.

באימייל הודענו, שאם מישהו חייב לעבוד באותה השבת, אז נוכל לפתור לו את הבעיה (בגדול, שינוי ב-/etc/hosts עד שה-DNSים מתעדכנים), ויום שישי בבוקר החלו הבדיקות של האפליקציה על השרת החדש.

בניגוד לשדרוג גירסה על אותו השרת, שבה אנחנו משתמשים ב-script של capistrano, וכמעט הכל נעשה באופן אוטומטי לחלוטין, במעבר השרת ישנם חלקים לא קטנים שהם לא אוטומטיים. מהעברת כל מי שמתחבר לדף זמני של "עדכון", כיבוי סקריפטים אסינכרוניים, דרך מעבר מסד הנתונים לשרת החדש, ועד לשינוי ה-DNSים (ועוד הרבה פרטים באמצע מן הסתם).
כיוון שאני חסיד של מסמכולוגיה בכל מה ששייך ל-IT, ולא רוצה להשאיר שום פרט לרגע האמת, כי אנחנו, בני האדם תמיד יכולים לטעות, התחלתי להכין במקביל לאימייל ללקוחות ולבדיקות, את מסמך העברת השרת. מסמך זה, הועבר לכל הגורמים הטכניים בחברה, לוודא שלא נשכח שום דבר.

יום שבת:
זהו, הכל נראה טוב ויפה, ולמעשה כולנו מצפים למעבר. אז זהו שלא:
ביום שבת בבוקר, כשאנחנו בוחנים את הבדיקות של האפליקציה, אנחנו רואים שיש תקלות. אמנם לכאורה, תקלות מינוריות ולא משמעותיות, אך יש תקלות באפליקציה אשר אינן קיימות בשרת הנוכחי. מצאנו את ההבדל בקונפיגורציה ונאלצנו לתקן במקום כמה שורות קוד באפליקציה. אבל זה לקח עוד כשעתיים, ואז היו שתי אופציות:
להתחיל לבדוק את הכל מהתחלה ולעשות את העדכון באיחור של כמה שעות, או לדחות את השדרוג.

כיוון שלא רצינו לסכן את הזמן של הלקוחות, החלטנו לדחות את השדרוג לשבת אחרת. כי כמה שלא רצינו לעבור והתכוננו מראש היה שוני, ולכן, זהו סיכון מיותר. כ-2 שבתות לאחר מכן, העברנו את האפליקציה לשרת החדש. המעבר הפעם גם הכיל בתוכו גירסה מעודכנת וטובה יותר, כך שהלקוחות קיבלו עוד אימייל של מעבר, אך הפעם גם עם ה-features החדשים של המוצר.

כשאתה לקוח של מוצר שעובד בשיטה של תוכנה כשירות, זה ממש לא מעניין אותך. אתה מקבל את האימייל שהשירות יהיה למטה לחצי שעה ביום שבת, ואם אתה חייב לעבוד תיצור קשר איתנו, ונפתור עבורך את הבעיה. זהו. למעשה, כל האחריות, השדרוגים, הגיבויים, וכאבי הראש נופלים עלינו, ספקי התוכנה כשירות. ככה זה צריך להיות, וזה עובד מצויין.

Wordpress and Rails on the same Domain -> a much simplier configuration

2009-04-05T17:45:00.011+03:00

About two weeks ago, I wrote a blog about how to make Wordpress and Ruby on Rails work on the same domain. That way still works but it might make problems if you use the non-default permalink options, and you have to change the .htaccess file. Also, this way is much simpler:

Same assumptions apply: you already have Apahce, mod_php, phusion(Passenger), and you know how to make it work. Your existing blog and website are working, but not on the same domain, or not concurrently. You are using Debian / Ubuntu.
Make sure you use the Passenger Version 2.1.3 or above. This is key here.
I assume you've installed your blog under /var/www/blog, and let's say you've installed your rails website under /var/lib/www.myWebsite.com
Login to your blog as admin, goto Options -> General, and change your Wordpress Address URL, and your Blog Adress URL to www.myWebsite.com/blog (click update Options, and disregard whatever doesn't work right now)
Go to the /var/lib/www.myWebsite.com/public folder, and link to your blog folder :
ln -s /var/www/blog blog
goto to the wordpress directory: cd /etc/wordpress/
make wordpress look at the configuration file (linking the mywebsite configuration file to the default config-blog.php file):
sudo ln -s config-blog.php config-www.myWebsite.com.php

Up to here everything was the same, the key here, that now Passenger supports the "PassengerEnabled off" command, as follows:
edit your /etc/apache2/sites-available/www.myWebsite.com. Add the following lines
<VirtualHost *>
ServerName www.myWebsite.com
DocumentRoot /var/lib/www.myWebsite.com/public
<location>
PassengerEnabled off
</location>
</VirtualHost>
restart the apache (/etc/init.d/apache2 restart),
That's it.

Now, you can also change the .htaccess in your blog directory, and the permalink will work. It will be probably something like:

<ifmodule>
RewriteEngine On
RewriteBase /blog/
RewriteCond %{REQUEST_FILENAME} !-f
RewriteCond %{REQUEST_FILENAME} !-d
RewriteRule . /blog/index.php [L]
</ifmodule>

A very similar configuration we did for our blog about test tools and testing methodologies in http://www.practitest.com. The website is a rails application, but the http://www.practitest.com/qablog is a wordpress blog.
Good luck.

פורום חדש של ריילס בעברית

2009-03-29T13:15:00.000+03:00

רציתי להפנות את תשומת לבכם ל- פורום חדש בעברית למפתחי ריילס. למעשה זהו אתר חדש לקהילת בוני אתרים. אני כבר מצאתי שם כמה מאמרים מעניינים. בקיצור אני ממליץ בחום.

עוד דבר שנתקלתי בו לאחרונה זהו אתר של צילומי המסך של מערכות ההפעלה, מההיסטוריה של מערכות ההפעלה ועד היום. אתר זה נמצא כאן. אתר נוסתלגי, ללא ספק.

wordpress and rails on the same domain

2009-03-22T10:48:00.010+02:00

הערה: כיוון שלא מצאתי ברשת הסבר שדומה החלטתי לפרסם פוסט זה באנגלית, כך שיותר אנשים יוכלו להעזר בפוסט זה. אם מישהו מעוניין בהסבר בעברית אשמח לעזור.

It's relatively easy to setup php and rails on the same server using Apache with Phusion, but when we need it all to work on the same domain, things might get a little tricky. Let's assume you have a website: www.myWebsite.com, which you wrote (or it just works) in Rails, and you want to use wordpress as your blog engine. Assuming all of your posts, should be under www.myWebsite.com/blog, this is how to get it done
Before you continue, please see that there's a simpler way to do this now that Phusion supports the PassengerEnabled Off -> Click here to view

prerequisites:
you already have Apahce, mod_php, mod_rewrite, phusion, and you know how to make it work. Your existing blog and website are working, but not on the same domain, or not concurrently. You are using Debian / Ubuntu.
Assume you've installed your blog under /var/www/blog, and let's say you've installed your rails website under /var/lib/www.myWebsite.com
Login to your blog as admin, goto Options -> General, and change your Wordpress Address URL, and your Blog Adress URL to www.myWebsite.com/blog (click update Options, and disregard whatever doesn't work right now)
Go to the /var/lib/www.myWebsite.com/public folder, and link to your blog folder :
ln -s /var/www/blog blog
goto to the wordpress directory: cd /etc/wordpress/
make wordpress look at the configuration file (linking the mywebsite configuration file to the default config-blog.php file):
sudo ln -s config-blog.php config-www.myWebsite.com.php
edit your /etc/apache2/sites-available/www.myWebsite.com. Add the following lines
<VirtualHost *>
ServerName www.myWebsite.com
DocumentRoot /var/lib/www.myWebsite.com/public
RewriteEngine On
RewriteCond %{REQUEST_FILENAME} !-f
RewriteCond %{REQUEST_FILENAME} !-d

RewriteRule ^/blog$ /blog/index.php [QSA]
RewriteRule ^(/blog.*/$)$ $1/index.php [QSA]
RewriteRule ^/blog/?(.*)$ %{DOCUMENT_ROOT}/blog/$1 [NC,QSA,L]
</VirtualHost>
restart the apache (/etc/init.d/apache2 restart),
That's it. Enjoy your blog :)

התנגדויות לתוכנה כשירות

2009-03-15T10:08:00.002+02:00

לא מזמן ישבתי עם קרוב משפחה שעובר משרד, וספק שירות פוטנציאלי. אני הייתי על תקן "היועץ הטכנולוגי", וזאת מכיוון שלו אין (ולא צריך להיות) מושג בכל המונחים הטכניים שהעמיסו עליו.

בעודי שומע "כדאי שרת כזה, עם אופציה ל-VPN, שתוכל להתחבר מכל מקום, ונתקין לך שרת Exchange רשיונות" וכו', החלטתי להשחיל את השאלה הגסה : "מה לגבי Google For Apps?"
"מה פתאום!", "השתגעת!", "אין אבטחה של המידע!", "זה נופל כל הזמן" ועוד תשובות מהירות שגרמו לי לשתוק בינתיים.

זוהי בדיוק הנקודה - לספקי תשתיות\ טכנולוגיות כאלו ואחרים, אין שום אינטרס שהלקוח שלהם יעבור לתצורה של "תוכנה כשירות" (או מחשוב מענן). הם יספקו את כל החסרונות הקיימים, וגם את אלו שלא כל כך קיימים במוצרים שכאלה, על מנת לשמור על פרנסתם. אבל זוהי מלחמה אבודה, כי לאט לאט, הלקוחות יבינו את הייתרונות בתוכנה כשירות.

הדוגמא שנתתי היא אמנם נקודתית, אך זה קורה בעוד מקומות רבים. עוד בנושא:
"מחשוב מענן נתקל בהתנגדות מבית - קצב האימוץ האיטי של מודל הענן נובע גם מרצונם של ספקים למכור יותר חומרה"
"ראש בעננים, רגליים בקרקע - מודל התוכנה כשירות מציע לארגונים גמישות וחסכון, וארגונים בכל הגדלים בוחרים להצטרף אליו בשעת משבר"

תוספות לפיירפוקס

2009-03-08T10:14:00.002+02:00

כתבתי כבר על ייתרונות פיירפוקס. אחד הייתרונות המשמעותיים, הוא יכולות ה-Addons של פיירפוקס: אני יכול להוסיף Addon לפיירפוקס, שיוסיף פונציונליות לפי הצרכים שלי. את הרשימה המליאה של התוספות (או הרחבות) אפשר לראות כאן.
להלן רשימת התוספות שאני מצאתי שימושיות:

Delicious Bookmarks - אני משתמש ב-Delicious על מנת לתייג את כל המועדפים שלי. כך אני יכול לראות את המועדפים מכל מחשב, וגם יש tags לכל מועדף (עוד על תגיות ותגים). אבל, כשאני עובד על המחשב, אני לא רוצה כל פעם להיכנס לאתר Delicious על מנת להוסיף או לשלוף מועדף. את זה ה-Addon פותר. כל המועדפים שלי תמיד נמצאים על ה-Firefox, ומסתנכרנים באופן אוטומטי עם Delicious.
Firebug - כלי חובה לכל מפתח Web. כל מילה מיותרת.
TwitterFox - כל מי שמתמש ב-Twitter, ולא מעוניין כל פעם להיכנס לאתר של Twitter על מנת להתעדכן מה חבריו עושים. מאוד נוח וקליל.
Fireshot - מכירים את זה שעושים צילום מסך לאתר אינטרנט, אך כיוון שלעיתים הדף גדול מדי, אז צריך לעשות כמה צילומי מסך ולחבר ביניהם? Fireshot פותר את הבעיה. הוא יכול לצלם את כל הדף. החלק הנחמד הוא שמייד או לאחר עריכה פשוטה וקצרה אפשר לעשות Upload לתמונה, ומייד לשלוח את הלינק לכולם. אין צורך לעשות Attachment של קובץ גדול לאימייל. גם אפשרויות העריכה חביבות מאוד. נוח ושימושי.
Live PageRank - מראה לי בצד למטה, את ה-Google Page rank של כל דף. אגב, יש המון Addons ל-SEO.
ClickWeather - מראה בצד למטה את הטמפרטורה העכשווית והתחזית של הערים שאתם בוחרים. לא צריך להיכנס לאתר מיוחד בשביל זה. הנתונים מופיעים למטה כל הזמן.
IE Tab - מה לעשות שיש עדיין אתרים מפגרים בארץ אשר לא תומכים ב-Firefox? שמים את IE Tab - כפתור שמעביר את הדף מ-Firefox לדף של -Explorer ולהפך. זהו כלי טוב גם למפתחים, שלא רוצים לפתוח כל פעם את IE במיוחד רק בכדי לבדוק משהו.
FEBE - לאחר שמתגלים לעולם התוספות האין סופיות, כבר מגיעים למסקנה שצריך לגבות אותן, כדי שנוכל לשחזרן תוך דקה אם נצטרך. לשם כך עשו את FEBE. עוד על תוספת זו אפשר למצוא בכתבה של Ynet.

יש לזכור שכל תוספת היא כמו תוכנה בפני עצמה, שיכולה לערער את היציבות של Firefox (ולא של מערכת הפעלה כולה! בניגוד לדפדפן אחר...) אבל אין בעיה, לכל תוספת בנפרד אפשר לעשות Disable ו-Enable, ואפילו להפעיל את FireFox במצב של Safemode ולדרוש שאף אחת מהתוספות לא יעלו.

מחפשים מפתח בריילס

2009-03-01T12:32:00.006+02:00

בעודי משוטט באינטרנט נתקלתי במודעה בגוגל adsense. זה משהו בסגנון : תכניתן Ruby - האם רובי היא שפת האם שלך, בוא לדבר על זה איתנו.
כמובן, ששמחתי לראות שגם בימי מיתון קשים, מחפשים מפתחים, ובמיוחד ב-ruby.

מתוך עניין הקלקתי על הפרסומת והגעתי לדף של חברת Sqlink - חברת השמה (http://www.sqlink.com/Jobs.aspx).

החלק שהכי הפתיע אותי שם, זה לאו דווקא שמחפשים מפתח בריילס, כמו שבכל הדף הארוך הזה של המשרות (שאגב, נכתב ב-.net), המשרה היחידה שהיתה לפיתוח .Net היתה עבור ראש צוות לפיתוח של Windows Kernel. קרי, לא היתה שם משרה לפיתוח Web ב-.Net.

מעניין הא, ריילס מתחיל לתפוס בארץ. ולפחות נכון להיום נראה כי חסר מפתחים :)

פיירפוקס או אקספלורר?

2009-02-22T11:07:00.003+02:00

זה כבר לא מעט זמן שפיירפוקס (Firefox או Fx לקיצור) נוגס יותר ויותר בנתח שוק של IE. רוב הפרסומים מראים עדיין על שליטה גבוהה של אקספלורר עם צמיחה יפה של Fx על חשבון IE (ראו). עם זאת, ישנם פרסומים (w3schools) המצביעים כבר על מהפך - Firefox עוקף את IE.

לי זה לא משנה הסטטיסטיקה המדוייקת, בין אם Firefox כבר עבר את IE, או שיעבור בעתיד. יותר מדהים בעיני זה שמסה קריטית מהגולשים מטריחים את עצמם לגלוש לאתר של מוזילה (פיירפוקס), מורידים את Fx ומתקינים. כלומר, הערך בעינם של Fx הוא מספיק גדול, על מנת לשנות את הקיים. איך זה יכול להיות? בתחילת המילניום ל-IE היה כ-95% מהשוק. Windows עדיין מגיע עם IE בברירת המחדל.

אנסה למנות את ההבדלים המרכזיים בעיני:

Fx הוא לא חלק ממערכת ההפעלה. ולכן, כאשר הוא קורס, לא כל Windows קורס איתו.
Fx הוא אמין, וכמעט לא קורס.
Fx הוא Open Source
מנוע החיפוש בברירת המחדל שלו הוא Google ולא MSN.
ההורדה היא קצרה מאוד, וההתקנה היא מיידית (ללא Restart למערכת ההפעלה).
Fx מתקדם יותר בפונקציונליות למשתמש -למשל, הלשוניות ש-IE הוסיפו בגירסה 7 כבר היו הרבה קודם ב-Fx (ועוד קודם בדפדפנים אחרים)
Fx תומך בכל מערכות ההפעלה הרלוונטיות - מק, לינוקס ו-Windows.
ל-FireFox יש Add-Ons

מתוך כל ההבדלים הללו, בעיני האחרון (Add-Ons) הכי מעניין, אבל על כך אפרט בפוסט אחר.

[תוספת לפוסט] - תראו מה כתבו בכלכליסט על אקספלורר 7 (אפשר ללחוץ כאן למאמר המלא): "הדרך הטובה ביותר לשיפור חוויית הגלישה באקספלורר היא לא להשתמש בו בכלל. כמעט כל דפדפן אחר שתתקינו יהיה מהיר יותר, יציב יותר ונוח יותר..."

20 קיצורי הדרך שכל משתמש מחשב חייב לדעת!

2009-02-15T12:18:00.012+02:00

כשאני עובד עם אנשים אשר משתמשים הרבה עם העכבר, אני נהיה חסר סבלנות. מילא כשמדובר בהוריי, אשר רק לאחרונה נתוודעו לנפלאות המחשב, אך כשמדובר על בני גילי, או אף צעירים יותר, זה פשוט מוציא אותי מדעתי.
לרוב הפעולות היומיומיות שלנו יש קיצורי דרך ב-Keyboard. למה צריך את זה? כי זה קיצור דרך, קרי, זה הרבה יותר מהיר.

לא מעט אומרים לי (כשאני מעיר), שככה "הכי נוח לי לעבוד", וזוהי הסיבה שיש עכבר -> כי זה יותר נוח. נו באמת, אז למה את שומרת את המסמך עם Ctrl+S (הרי אפשר להגיע לכפתור של השמירה למעלה)? למה אתה עושה Copy עם Ctrl+C?
בסופו של דבר, יש מעט מאוד קיצורי דרך שאנשים זוכרים ועובדים איתם, וזה פשוט חבל. להלן רשימת קיצורי דרך חשובים מהקל אל הכבד. אני ממליץ בחום כל יום או כל שבוע להוסיף קיצור חדש אחד לארסנל שלכם:

בסיסי:

Ctrl+S (קרי לוחצים על מקש ה-Ctrl ואחריו על מקש ה-S) - שמירת מסמך
Ctrl + C - העתקה, Ctrl +V - הדבקה
Alt +Tab - העבר מחלון זה לחלון הקודם. אם תשאירו את ה-Alt דרוך, תראו את כל החלונות. תוכלו להשאיר את ה-Alt, וללחוץ כל פעם על ה-Tab
Alt+Shift+Tab - עבור לחלון האחרון ברשימה

במסך ה-Browser (גם IE וגם Firefox) :

Alt+D - עבור לשורת הכתובת (URL)
Alt+E - עבור לחלון החיפוש (או לגוגל)
Ctrl+T - פתח tab חדש
Ctrl+W - סגור tab נוכחי
Ctrl+tab - עבור בין הטאבים
Ctrl+shift+tab - עבור בין הטאבים בסדר ההפוך

בעריכת מסמך:

Ctrl + A - בחר את הכל
חצים - עבור שמאלה ימינה, למעלה ולמטה
Ctrl+ חצים - עבור מילה ימינה, מילה שמאלה, פיסקה למעלה ופיסקה למטה (נסו!!)
Shift+חצים - סמן תו ימינה תו שמאלה, שורה למעלה ושורה למטה
Ctrl+shift+חצים - סמן מילה ימינה, מילה שמאלה, פיסקה למטה ופיסקה למעלה
Home - הבא אותי לתחילת השורה( נסו Shift + Home)
End - הבא אותי לסוף השורה (נסו Shift+End)
Ctrl+Home - הבא אותי לתחילה המסמך (נסו עם Shift)
Ctrl+End - הבא אותי לסוף המסמך (נסו עם Shift)
F12 - שמור בשם...

נסו לסמן חלקים ממסמך, להעתיק (Ctrl+C), ולעבור ללא העכבר למקום אחר במסמך ולהדביק. נפלא נכון?
ישנם עוד המון קיצורים, כמובן, אך רשמתי את העיקריים (לדעתי). אם תרצו, בהמשך אוסיף פוסט מתקדם יותר.

* קיצורי הדרך שתארתי הם של Windows, אך רובם רלוונטיים לרוב מערכות ההפעלה. כך שאם חלילה תעברו מ-Windows ללינוקס יום אחד או למק, הרוב יעבוד בשינויים מינוריים(למשל במק צריך את כפתור ה-Command במקום ה-Control בדרך כלל).

מה כדאי לבדוק לפני שמחליטים לעבוד עם ספק של תוכנה כשירות?

2009-02-08T11:46:00.001+02:00

פירטתי בעבר על יתרונות תוכנה כשירות וחסרונות תוכנה כשירות.
אני בתור ספק של תוכנה כשירות חייב להתוודות שכמה שאני אוהב את המודל הזה, שבעייני הוא מהפיכה, עדיין לא אלך לכל ספק של תוכנה כשירות לפני שאוודא כמה דברים:

פונציונאליות - חשוב לי לוודא שהמוצר מתאים לדרישות שלי עכשיו. לא משנה לי מה אצטרך בעתיד הרחוק, מעניין אותי מה אני צריך עכשיו ואולי עוד 6 חודשים. גם ככה כל כך הרבה דברים משתנים, אולי עד אז בכלל אצטרך פיתרון אחר (וזה היופי של תוכנה כשירות, לא משקיעים כלום - רק משתמשים).
"אי כליאה" - בהמשך לנושא הקודם, אולי ארצה לעבוד עם ספק אחר עוד 6 חודשים, לכן חשוב לי לדעת (ולוודא!!) שאני יכול להוציא את כל הנתונים שלי החוצה בלחיצת כפתור פשוטה. אם אין כפתור Export, אני לא מוכן להיות כלוא אצל שום ספק כזה או אחר.
מהירות - אם האפליקציה מעצבנת אותי, אני לא אשתמש בה. זה צריך להיות נוח ולעבוד מהר, למרות שהכל דרך הרשת. אם ג'ימייל עובד מספיק מהר, כך גם כל שאר המוצרים שברשת.
גיבויים - חשוב לי שהספק לא יזלזל במידע שלי שאצלו, ולמרות שיש לי אפשרות ל-Export, שהוא יעשה גיבויים אצלו לפחות פעם ביום (אגב, אנחנו עושים גיבויים 4 פעמים ביום)
אבטחה- חשוב לי שהספק ידע מה שהוא עושה, קרי, שאי אפשר יהיה לעשות במוצר Cross Site Scripting או SQL injection.

לסיכום, אם החברה רצינית ושומרת על המידע שלי, המוצר טוב, הפונציונאליות מתאימה לי ואני תמיד יכול להחליט שאני עובר למוצר אחר - אז אין שום סיבה שלא אחסוך כסף ועצבים בהתקנות, שרתים, שדרוגים ורשיונות. פשוט אשלם עבור השירות.

עם איזה שרת Web כדאי לעבוד?

2009-02-01T12:50:00.004+02:00

בתחילת דרכו של Rails היה מומלץ להריץ בסביבה ה- Production עם Mongrel, והקונפיגורציה היתה קצת מורכבת (באופן יחסי כמובן).

אבל לאחרונה יצא לי (שוב) להתקין שרת Production, ופשוט קשה היה שלא להתפעל כמה הדבר פשוט. אני משתמש בשרת הווב הנפוץ ביותר בעולם - אפאצ'י (או בעברית :) Apache). למה Apache? כי בכל זאת כ-50% מהעולם עובד עם אפאצ'י (מקור). זהו אחד שרתי הווב הוותיקים והאמינים בעולם.

sudo apt-get install apache2 - והאפאצ'י כבר מותקן (מערכות debian / ubuntu).
היופי של Apache הוא שאפשר להתקין עליו (כמעט) איזה מודולים שרוצים: צריך שיעבוד עם PHP - יש את mod_php, תמיכה ב-SSL, ב-perl, ב-rewrite, ב-Caching? הכל יש. כל מודול שרוצים, פקודה אחת וה-Apache תומך. הכל כמובן בקוד פתוח - חינם.

ומדוע כל ההקדמה הזו? כי לאחרונה חברת Phusion הוציאה את Passenger (או mod_rails). זהו מודול עבור Apache, אשר תומך בריילס. התקנה מאוד פשוטה (תראו בעצמכם), ויש לי שרת Production, שתומך ב-Rails!
שרת אחד יכול להריץ עבורי גם PHP, גם Rails וגם perl, למשל.
היתרון המשמעותי בעיניי, הוא שכל מה שתמך לי עד היום ב-Apache, ועשה אותו לשרת הפופולארי ביותר בעולם, יעבוד גם כאן. כל המודולים, והאופציות, אופן הקונפיגורציה, reload ו-restart, הכל מוכר וידוע. רוב העולם עובד עם אפאצ'י, ועכשיו גם rails מצטרפים.

ריילס נשמע נחמד אבל הכל כבר כתוב לנו ב-Java

2009-01-25T11:59:00.001+02:00

מה קורה למשל, אם מעניין אותכם לעבור לרובי ולריילס, אך אתם בחברה שכל הפיתוח עד כה נעשה ב-Java?
לא חבל שאי אפשר להשתמש ברכיבים שכבר עבדו עליהם ב-Java? לא חבל שאי אפשר להריץ את הכל דרך אותו השרת?

אז למעשה כן אפשר. לצורך כך נכתב JRuby
JRuby הוא למעשה Interpreter שיכול להריץ רובי בסביבת Java. הוא גם כולו כתוב ב-Java.
אז מה זה אומר? אם אני חברה אשר פיתחתי את השרת (לצורך הדוגמא) ב-Java, ועכשיו אני רוצה לצור ממשק אדמין מהיר וטוב ברובי און ריילס אני יכול.
עם JRuby אפשר להריץ Ruby (ו-Ruby on Rails) ב-Tomcat, כאשר כל סביבת ה-Rails שלי היא סה"כ קובץ War אחד.
אני יכול לקרוא למתודות אשר כתובות ב-Java. כלומר, לא צריך לכתוב דברים מחדש פשוט להשתמש בקיים (אני יכול להשתמש, למשל ב-swing, דרך קוד הרובי שלי).

ואיך הביצועים תשאלו? לפי מה שאנחנו בדקנו, אמנם זה לוקח יותר זיכרון (RAM) מהשרת, אך עם זאת זה עובד מהר מאוד. כמובן שזה מוסיף מעט מורכבות, אבל בעיניי, אם זה או לעבוד Rails בתוך JRuby או לא לעבוד בכלל ב-Rails, התשובה ברורה.

איך יודעים כשיש תקלה באפליקציה?

2009-01-18T13:27:00.000+02:00

כמו ברוב שפות הפיתוח גם ב-RoR יש מה שנקרא Exception. קרי, המשתמש או הסביבה "זורקים" Exception כאשר יש משהו חריג או לא צפוי שקרה בקוד.
כשזה קורה בסביבת הפיתוח, אז רואים את ה-Trace על המסך, ואפשר "לדבג" את האפליקציה. אבל כאשר עובדים ב-Production, אז על פי ברירת המחדל המשתמש נשלח לדף שגיאה אשר מודיע שקרתה תקלה, ללא כל סימני התקלה הספציפית.
באחריות בעל האפליקציה, לעבור מדי פעם על הלוגים של השרת, ולראות אם משתמשים קיבלו נתקלו בתקלות שכאלה.
זוהי אחריות קשה ומעצבנת, כי לא הגיוני לעבור כל יום או כל כמה שעות על הלוגים של השרת, בלי קשר אם קרתה תקלה או לא.

לכן, המציאו ב-Rails את exception_notification - זהו Plugin פשוט אשר שולח לאימייל מסויים (או כמה), את התקלה כאשר קורית. מוסיפים כשלוש שורות לקוד (כולל האימייל לשלוח אליו), והופ, זה עובד. כל פעם שיש תקלה, מקבלים אימייל, ואין צורך להסתכל על הלוגים ללא סיבה מיוחדת.

אבל מה קורה אם יש תקלה ספציפית, שקורית מאות או אף אלפי פעמים ביום? כל תיבת האימייל עלולה להיסתם. מה גם שכאשר התקלה היא זהה אשר חוזרת על עצמה, לשווא נקבל אימיילים עם אותה התקלה.
לשם כך רציתי להמליץ על שירות שנקרא Hoptoad. זהו שירות מאוד נוח, שאוסף עבורנו את כל התקלות. ההתקנה היא זהה (Plugin - חד פעמי + כ-2 שורות לקוד), אבל היופי האמיתי הוא שכאשר תקלה קורית בפעם הראשונה, מקבלים אימייל, אבל אם התקלה חוזרת באותו היום, לא נקבל שוב את האימייל, אלא פשוט באתר מראים עבור כל תקלה את כמות הפעמים שהיא קרתה . קשה להסביר במילים. צריך להשתמש על מנת להבין כמה זה נוח.
ממליץ לכל מי שצריך להיות אחראי על שרתים ב-Production.

באיזה כלי לפתח עם ריילס?

2009-01-11T12:21:00.003+02:00

שבוע שעבר התקשר אלי חבר, ושאל אותי באיזה IDE כדאי להשתמש.
אין תשובה אחת, לכן אנסה לפרט. כמו כן, אני חייב לציין שמזמן לא בדקתי את כל הכלים, ולכן, אני מניח שישנם אי דייוקים שאשמח אם תעירו לי עליהם.

הצוות המפתח של Rails, מפתחים ב-TextMate. זהו למעשה Text Editor משוכלל, עם המון קיצורי דרך ו-Snippets.
ייתרונות: הכל עובד מהר מאוד (אין IDE רציני שצריך לטעון), שליטה מליאה, כאשר יודעים את קיצורי הדרך של ה-keyboard, אפשר לעבוד מאוד מהר.
חסרונות: עובד רק במק, כלי בתשלום (כ-50$), אין Intellisense (פחות מומלץ למפתחים מתחילים)
e-TextEditor - אופציית ה-Windows ל-TextMate. חסרונות וייתרונות דומים ל-TextMate. עלות e-TextEditor כ-35$)
gEdit - זהו למעשה OpenSource Text Editor, שעובד גם בלינוקס. הוא לא בדיוק TextMate, אבל יש לו כל מני Plugins שיכולים לדמות את חוויית השימוש. אפשר לקרוא על כך עוד כאן.
RadRails - זהו למעשה Plugin של Eclipse ל-Rails. הייתרונות ברורים - Intellisense, Debugger, Code Complete ועוד. חסרונות - איטיות, התקנת Java וכו'.
NetBeans - בדומה ל-RadRails, גם כאן זהו IDE מלא. החסרונות והיתרונות דומים (אגב, שני הכלים הם Open Source). כיוון שלא יצא לי להשתמש לאחרונה לא ב-NetBeans ולא ב-RadRails, אשמח לשמוע מה עדיף.

יש רבים וטובים שאינם ברשימה (מהמוכרים יותר: SiTE, 3rdRail, RubyMine ), אבל בגדול, אם אתם חדשים בריילס, אני ממליץ לכם לבדוק את אחד מה-IDEs הגדולים, לפחות בחודש חודשיים הראשונים.

כשמרגישים יותר נוח עם הסביבה, אפשר לנסות את אחד מה-Text Editors. טיפ קטן - אם אתם משתמשים באופציה של text editor וה-API אינו זמין לכם דרך הסביבה, אפשר להשתמש באתר כגון gotapi.com - יש שם מעיין auto-complete לכל הפונקציות המודולים וה-Classים.

על פי סקר של גרטנר: "90% מהארגונים מתכננים להשאיר או להגדיל את השימוש בתוכנה כשירות"

2009-01-04T12:02:00.006+02:00

מספיק כתבתי למה אני מאמין ב-SaaS, ומהן הייתרונות של תוכנה כשירות.

עכשיו גרטנר מפרסם כי על פי סקר שערך 90% מהארגונים מתכננים להתמיד בשימוש או אף להגדיל את השימוש ב-SaaS.

כלומר, כל החסרונות של תוכנה כשירות (אם קיימים) מתגמדים לעומת הייתרונות של תוכנה כשירות.

הסקר אגב, נערך ביוני ויולי, 2008 ב-8 מדינות.

בארץ, כמובן, SaaS עדיין בחיתולים יחסית, כמו ב-RoR, גם ב-SaaS, אנחנו מפגרים אחרי העולם. אין חשש, כי אנחנו בכל זאת חיים בכפר גלובלי אחד.